התנצלות מהמביא לבה"ד
 במה אכף ואודה לאלהי מרום אשר הביאני עד הלום וזיכני לברך על המוגגמר ספר חידושי ארי' דבי עילאי על מס שנשלם עתה ממכבש הדפוס שהשאיר ברכה אחריו חותני זקיני הרב הגאון הקדוש מוה' ארי' ליבוש זצוקלה"ה האבד"ק ווישניצא אשר כבר יצא מוניטין שלו בחיבוריו הגדולים וקדושים היינו ספר ארי שבחבורה על מס' כתובות שנדפס זה כמה שנים ע"י חותני הרב המאוה"ג חו"פ מוה' אהריש זצ"ל בן המחבר הנ"ל וכמה גדולי הלומדים הפצירו בי בבקשתם שאדפיס אנכי את הספר הנ"ל פעם שנית לגודל חביבת הספר בעיניהם ואיננו בנמצא כעת לקנות ומחמת שאין לכסף מוצא ולגודל בגידת הזמן אשר כעת לא יכולתי למלאות מבוקשם. וספר שו"ת ארי' דבי עילאי אשר מסר לידי כאדמו"ר הרב הגאון הקדוש מצאנז זלה"ה בשנת תרל"ג להביאו לבהד"פ כאשר רשמתי בתחילת ספרי שו"ת הנ"ל דברי קדשי של כאדמו"ר הנ"ל חוץ מההסכמה שנדפסה על השער של ס' שו"ת שנדפסה ע"י בשנת תרל"ד והפיצותי הספרים על פני תבל עד שלא נשאר ס' אחד בביתי למכור וכשניטל עטרת ראשינו מעלינו שנלקח ארון הקודש לגנזי מרומים כאדומ"ר מצאנז ז"ע ועכ"י מסר לידי ש"ב הרב המאוה"ג חו"פ מוה' טובי' ליפשיץ נ"י האבד"ק בריגיל נכד המחבר הקדוש וחתן הרב הקדוש מראדשיץ זלה"ה כת"י מאבי זקינו הנ"ל על מסכתות אחרי ראותו כי השלמתי ספר שו"ת הנ"ל כליל תפארת להדפיס ג"כ חידושי ארי' דבי עילאי ואמנם אנכי יראתי לנפשי להתחיל לקבוץ פרממונאנטין מחמת שהתחילה אז מיעוט השפע מאחב"י עד שחיזק ידי הרב הגאון הצדיק מוה' יחזקאל שרגא האלברשטאם נ"י בהרב הגאון הק' מצאנז זלה"ה ופקד עלי להתחיל לקבוץ פרעמונאנטין וחתם א"ע ראשון על הפנקס שלי שהתחלתי לקבוץ פרעמונאנטין בתחילת שנת תרל"ח ונסעתי מעיר לעיר לא נחתי ולא שקטתי עד קודם חג הפסח משנת תרל"ט ובראותי אז שקיבצתי חתומים ערך אלף ושני מאות עם מ"ק ועכ"ז לא נשאר בידי אפי' אר"כ להוצאת הדפוס מחמת גודל הוצאת הנסיעה ובגידת הזמן שנחזקה יותר ויותר נבוכו רעיני בהעלותו על לבי ומוחי יראת עונשי מגזילת הרבים וחילול השם ר"ל באם ח"ו לא אוכל לגמור את החיבור להביאו תחת מכבש הדפוס ולהפיצם להבעה"ח אצלי וכמעט יצאתי מדעתי אולם זאת היתה נחמתי שבוודאי לא יצא מכשול מצדיק הנ"ל שיעץ אותי להתחיל ושארי צדיקי דורינו שבאו עה"ח אחריו ובעברי בחזרה לביתי על חג הפסח בשנה שעברה דרך ק' פרעמישלא אזרתי כגבר חלצי והשוותי א"ע עם המדפיסים ועזבתי את החיבור אצלם ובקשתי מהם שידפיסו עכ"פ קונטרס א' בכדי שיהא בידי לראי' ואקח עמי למדינת רוססישפולין להראותם התחלה ובבואי לביתי לויתי מעות לשלוח למדפיסים בעד הקונטרס הראשון ואח"ז שלחתי לאחדים להמדפיסים עד איזה מאות ר"כ ותלי"ת שמצאתי חן בעיניהם והטיבו עמי לגמור את החיבור כת"י שעזבתי אצלם אף שאני נ"ח להם יותר ממה שהתניתי עמם בהקונטראקט והבטחתים לשלם להם החוב לאחדים בלקיחת הספרים מהדפוס בכל פעם מאה ספרים ואמסרם להקונים הבעה"ח ואקח מהם תשלומי מעות  לפמ"ק שנתנו לי אשלח בכל פעם מעות על ספרים אחרים ליקח מהדפוס. לזאת אבקש מאוד מאחב"י הבעה"ח אצלי בפנקסי שלא יתכפנו עמי בצמצום בתשלומי מעות להמ"ק שנתנו ולא יסתכלו על החיבור שהוא מעט הכמות למראה עינים מחמת שהנייר הוא דק כנהוג עתה בין כל המדפיסים אכן באמת החיבור הוא רב האיכות וישמחו בו כל המעינים בו וימצאו מרגוע לנפשם ובזכות שיתנהגו עמי בותרנות שאוכל להוציא את כל הספרים מהדפוס למסרם להקונים הבעה"ח כאשר עשיתי בספרי שו"ת שלא השארתי אפי' ס' א' בהדפוס והאמת לא אכחד שלא נשאר לי גם אז אפי' אר"כ חוץ פרנסת אנשי ביתי בצמצום בזכות זה יפתח להם שערי הרוחה ושפע ברכה מן השמים כחפצם דברי המביא לבהד"פ הק' שמחה באכנר בן ה' המנוח משה משה זצ"ל בהרב הגאון הקדוש מוה' שלמה זצלה"ה האבד"ק קרשאנוב וחתן הרב המאוה"ג חו"פ מוה' אהריש זצ"ל בהרב המחבר הקדוש זצללה"ה
: דרוש
 על סיום התורה ותחילתה מקודם לפרש דברי הזוהר חדש או מדרש הנעלם שיתבאר. והגם שמהראוי להיות נסוג אחור מלפרש דברים החתומים באלף עזקאין ולהרים ראש לפרש בדרך דרוש לקשר חבל בחבל כו' אעפי"כ מחמת שראינו שגם גדולי הדור נתעסקו בכיוצא בזה לפרש אף דברי זוה"ק או זוהר חדש או מדרש הנעלם נ"כ בדרך דרוש וכמבואר בספרי הדרוש שלהם. לזאת גם אנכי לא אמנע את פרי עטי לבוא בפיפיטיא דאורייתא לפרש דברי זוהר חדש או מדרש הנעלם על פסוק ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ עושה פרי למינהו הה"ד ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש וגו' כן הביאו בספרי הדרוש מאמר הלז ופירשו כל א' וא' לפי דרכו ואף אנו נאמר לפרש עפ"י המבואר בספר זרע אברהם הנדפס סביב למדרש בב"ר פ' י"א דכתב טעם על הא דקי"ל שני ימים טובים של ר"ה כחד יומא אריכתא משום דמבואר במדרש שם דל"ו שעות שמשה אותה האורה שנברא בבריאות אדה"ר י"ב שעות של ערב שבת וי"ב שעות של ליל שבת וי"ב שעות של יום שבת ודוגמת כן נקבע שני ימים טובים של ר"ה כחד יומא אריכתא יעו"ש בדבריו והיינו לפי המבואר במדרש דא"ל הקב"ה לאדה"ר אתה סימן לבנך מה אתה יצאת בדימוס ויצאת זכאי כך יצאו בניך לפני בדימוס ביום זה. א"כ לכך להורות הוראה זו נקבע שני ימים טובים של ר"ה כחד יומא אריכתא להורות דכמו באדה"ר היתה תיקונו לפי שעשה תיכף באותו יום שאכל תשובה ואעפ"י שאיחר מן התשובה עד יום השבת וכמבואר במדרש דבשבת עשה תשובה מ"מ כיון דלן כבודו ית' עמו והיתה אורה משמש כל אותו הלילה הוה כאילו עשה תשובה ביום שאכל מעץ הדעת כיון דע"ש ויום השבת הי' כיומא אריכתא ושלא פסקה הלילה ביניהם כן הסימן לישראל דתקנתן ע"י ששני הימים של ר"ה כחד יומא והיינו כמו שכתב עוד הזרע אברהם שם עפ"י המבואר דדן הקב"ה את ישראל ביום בשעה שעושין מצות ואת האו"ה בלילה וישראל נכנסין תחלה לדין ואיך אפשר לשני הענינים הללו לכך הוי שני ימים כחד יומא ונכנסין ישראל תחלה ביום ואח"כ האו"ה בלילה וזו תקנת ישראל עפ"י דברי הצרפית לאליהו כי באת אלי להזכיר עוני כי מתחלה הייתי נחשבת לצדיקת בערך אנשי עירי כו' כמו כן כאן כשמעריך הקב"ה מעשה ישראל למעשה האו"ה אז ועמך כולם צדיקים ואפי' פושעי ישראל נחשבים לצדיקים גדולים בערך או"ה. ועפי"ז שפיר הא דמבואר בזוה"ק דביום הראשון הוי דינא קשיא וביום השני הוי דינא רפיא ואף דבזוהר מבואר הטעם לפי שכבר נמתק ע"י השופר מ"מ לפי דברי הנ"ל י"ל דלאחר שהביא הקב"ה את האומת העולם לדין אזי נתמתק הדין לישראל א"כ עכ"פ הוא תיקון לישראל ע"י חשבון שני הימים כיום א' והוא מטעם דגם בעת הבריאה נחשבו שני הימים כיום א' ע"י שלא הי' הפסק לילה כן נראה להרכיב שני הטעמים הנ"ל ודהא בלא הא לא סגי. ועפי"ז יש קצת לפרש דברי התוס' בר"ה דף ט"ז ע"ב שנה שאין תוקעין לה בתחילתה מפרש בה"ג לאו דמיקלע בשבתא אלא דאיתילד אונסא כו' דשמעתי לדקדק הלשון דמפרש בה"ג דמאי פי' הוא. על דברי הגמרא והו"ל לומר כתב בה"ג ולא לשון מפרש בה"ג ולפי הנ"ל י"ל כך כיון דשני ימים טובים של ר"ה כחד יומא אריכתא אף אי